רשלנות באונקולוגיה

תביעות רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה (חקר וטיפול במחלת הסרטן) עוסקות בעיקר במקרים הבאים:

  • איחור באבחון מחלת הסרטן.
  • טעויות בפענוח בדיקות כגון ביופסיה, MRI, CT, ממוגרפיה, בדיקות דימות ועוד.

במצבים בהם המחלה אובחנה באיחור, הפועל היוצא הוא, בדרך כלל, התפשטות המחלה והתגברותה, דבר אשר לרוב פוגע בסיכויי ההחלמה ומקצר את תוחלת החיים של המטופל.

בית המשפט בוחן כמה אלמנטים בתביעות רשלנות באונקולוגיה:

  • ראשית, נבחן המועד בו, על פי תלונת המטופל והבדיקות שנעשו, ניתן היה לאבחן את המחלה.
  • לאחר מכן, בית המשפט יבחן את הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מהאבחון המאוחר והאם כתוצאה מאיחור זה נפגעו סיכויי המטופל להחלים ובאיזו מידה.
  • כמו כן, יבחן בית המשפט האם האיחור והטיפול האגרסיבי גרמו לקיצור בתוחלת החיים של המטופל.

רשלנות רפואית באבחון גידול סרטני

אבחנה מוקדמת של מחלת הסרטן או הגידול הסרטני, תאפשר בדרך כלל להסיר את הגידול לפני שיתפשט וישלח גרורות לאיברים אחרים וכן תאפשר מתן טיפול במועד. פעמים רבות האבחון המוקדם מאפשר הצלת חייו של החולה או לכל הפחות הארכת חייו.

לעומת זאת, אי אבחון או אבחון מאוחר של גידול סרטני עלול להביא להחמרה במצבו של החולה עד כדי אובדן סיכויי החלמתו ומותו.

חשוב להבהיר, כי לא מדובר במחלה אחת ספציפית, יש מגוון סוגים של סרטן בגוף האדם, שהשוני ביניהם מתבטא באיבר שבו נמצא הגידול הסרטני, בתאים בהם מתפתח הסרטן, בתסמינים של המחלה, ובתהליכים הביולוגיים המרחשים בגוף החולה.

בין סוגי הסרטן הנפוצים ביותר ניתן למנות את סרטן העור, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס ועוד.

מתי בעצם ניתן לומר כי הייתה רשלנות רפואית באבחון המחלה?

אבחון של מחלת הסרטן אינו משימה פשוטה, ומתחיל לרוב בפניה של החולה לרופא המשפחה. הקושי באבחון המחלה הוא בשל העובדה שהמטופל בדרך כלל מתקשה להגדיר את כאביו או תלונותיו, ופעמים רבות מדובר בתלונות שכיחות ו"פשוטות" היכולות להתאים גם לדברים אחרים (כאבי גב, כאבי ראש, כאבי בטן וכד').

מכיוון שקיימת חשיבות רבה לעיתוי בו מאובחן הסרטן, על הרופא המטפל והצוות הרפואי להיות קשובים לתלונות המטופל, לשינוי והתכיפות של תלונותיו, ולהפנותו בהקדם לביצוע הבדיקות המתאימות, לפי הצורך.

כמו כן, יש חשיבות רבה גם להיסטוריה המשפחתית של מחלת הסרטן אצל המטופל, באם ישנה, לאיתור גורמי הסיכון של המטופל הספציפי וחשיפתו לחומרים ו/או סביבה שעלולים לגרום למחלת הסרטן.

גידול ממאיר או גידול סרטני ניתנים בדרך כלל לאבחון על ידי בדיקות מסוג CT, בדיקות דם, בדיקות שתן, צילומי רנטגן, בדיקות  MRI, בדיקת שד או ערמונית, ממוגרפיה, בדיקת צוואר הרחם (PAP), ביופסיה וכד’.

הרופא המטפל צריך להפנות את המטופל לכל הבדיקות המתאימות, בהתאם לתלונותיו, לתסמיניו, לגורמי הסיכון וההיסטוריה הרפואית של משפחתו, עד שהוא מאבחן את מחלתו של המטופל.אם נמצא חשד לגידול סרטני או טרום סרטני, יופנה המטופל לטיפול אצל מומחה מתאים.

כאשר יש רשלנות רפואית באבחון הסרטן, טענת החולה היא כי הרופא המטפל היה צריך להעלות את החשד שהמטופל סובל ממחלת הסרטן, בשל התסמינים המקדימים עליהם התלונן המטופל בצירוף גורמי הסיכון וההיסטוריה המשפחתית, והיה צריך להפנות את המטופל לבדיקות מתאימות, אשר היו מאבחנות את מחלת הסרטן כבר בשלביה הראשוניים.

לו הרופא המטפל היה מאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההחלמה של המטופל היו גבוהים הרבה יותר, או היה ניתן להאריך את תוחלת חייו, או היה עובר ניתוח קטן במקום נרחב, או ניתן היה להימנע מטיפולי קרינה או כימותרפיה וכד'.

בנוסף, יכול להיות שהרופא המטפל כן העלה את החשד כי מדובר במחלת הסרטן ואכן שלח את המטופל לבדיקות המתאימות, אך הייתה רשלנות רפואית בפענוח התוצאות של הבדיקות, אשר הוביליה לאבחון שגוי של המחלה או לחוסר אבחון של המחלה בשלביה הראשוניים.

כמו כן, ישנם מעשים או מחדלים נוספים של הצוות הרפואי היכולים לבסס עילה לרשלנות רפואית:

  • רשלנות באבחון סוג הגידול – למשל אבחון של גדול סרטני ממאיר כגידול שפיר (במקרה זה לא יינתן לחולה הטיפול מתאים, אם בכלל) ולהיפך אבחון של גדול סרטני שפיר כגידול ממאיר (במקרה כזה יכולים לבצע למטופל טיפול מיותר שיגרום לו נזקים, למשל כריתה מיותרת של השד).
  • רשלנות בטיפול במחלת הסרטן - החלטה על מתן טיפול בלתי מתאים, בחירה בלתי נכונה של שיטת טיפול, מתן מינון שגוי של תרופה, ביצוע רשלני של ניתוח לכריתת הגידול ועוד.
  • אי גילוי של גרורות שהגידול הסרטני שלח
  • ועוד

חשוב להדגיש כי התביעה במקרה כזה היא איננה בגלל עצם הופעת מחלה הסרטן אצל הנפגע, אלא בגין הנזקים שנגרמו לנפגע בעקבות האיחור באבחון של המחלה. תביעה בגין רשלנות רפואית אשר מתקבלת בבית המשפט מזכה בדרך כלל את המטופל בסכום פיצויים גבוה במיוחד אשר אמור לבטא את הפגיעה בסיכויי ההחלמה של החולה, את הנזקים החמורים שנגרמו לו ואת הפגיעה בתוחלת ובאיכות חייו.

נטל ההוכחה בתביעה הטוענת לרשלנות בטיפול הרפואי שהובילה לאיחור באבחון הגידול הסרטני ולנזקים שנגרמו לחולה, הוא נטל מורכב מאוד. על כן חשוב לפנות לעורך דין מומחה בתחום שיוכל לגבש את כתב התביעה ולטעון בצורה הטובה ביותר כי התסמינים של המטופל, יחד עם גורמי הסיכון וההיסטוריה הרפואית של משפחתו, היה בהם כדי לעורר את חשדות הרופא, בנוגע למחלת הסרטן.

מן המדיה
עו"ד עדי וייס אצל פאולה וליאון ספטמבר 2016
עו"ד עדי וייס - בוקר בריא יולי 2016
עתונות
בשליחות הנפגעים - ראיון מתוך מגזין "את"
תביעה נגד ביה"ח "סורוקה" וקופ"ח "מכבי"