בגיל ארבע וחצי, הובהלה נ' ע"י הוריה לבי"ח ברזילי לאחר שסבלה מפרכוס עקב מחלת חום.

רופאי ביה"ח, אשר לא היו מיומנים מספיק בטיפול במצבים מסוג זה, לא הצליחו להשתלט על הפרכוס, אשר נמשך במשך שעות רבות.

לאט לאט התקדמה קריסת מערכות בגופה של נ'.

רק כעבור 40 שעות הבינו רופאי ביה"ח כי הם לא מצליחים לטפל בנ' ותיאמו את העברתה לבי"ח שניידר. נ' התקבלה בבי"ח שניידר כשהיא במצב כללי קשה ביותר: מחוסרת הכרה, סובלת מכשל רב מערכתי הכולל פגיעה מוחית, אי ספיקת כבד ואי ספיקת כליות.

בבי"ח שניידר הצליחו הרופאים לייצב את מצבה, אך היא נותרה עם פגיעה מוחית קשה ונכותה היום הינה 100%.

לפני ימים אחדים, הגשתי, בשמה של נ' והוריה תביעה לביהמ"ש המחוזי כנגד בי"ח ברזילי, בה נטען כי ביה"ח טיפל בנ' ברשלנות ובחוסר מיומנות וכי היה צורך להעבירה לבי"ח מנוסה יותר בשלב מוקדם בהרבה, מה שהיה עשוי להצילה ולמנוע את נזקיה הקשים.