בחודש 5/12 ניתן פסק הדין בעניין "המר" ע"י בית המשפט העליון בו נקבע כי עילת התביעה של יילודים בגין "חיים בעוולה" בטלה ומאידך תיוותר עילת תביעה בגין "הולדה בעוולה" אותה יוכלו ההורים להגיש בתוך 7 שנים מיום הולדת הבן או הבת.

בית המשפט לא הכריע את גורלן של תביעות רבות שהיו, במועד פסק הדין, תלויות ועומדות או שהיו בהליכים לקראת הגשתן ולא קבע פתרון כולל ומסודר למעבר בין המצב המשפטי ששרר עד למתן פסק הדין ומיום פסק הדין והלאה.

הנתבעים, בתי החולים, קופות החולים והרופאים החלו להגיש בקשות לדחיית תביעות רבות על הסף בטענה כי הן התיישנו עפ"י המצב המשפטי החדש. בתי המשפט נאלצו לדון ולהכריע ולקבוע חריגים לפסק הדין בעניין "המר" ולקביעה האחת שהיתה בו לפיה תהא תקופת מעבר בת שנה.

לאחר שבשנה האחרונה פורסמו ע"י בית המשפט העליון פסקי דין בעניין ה"סהר האדום" (שהאריך את המועד להגשת התביעות עבור הורים שתביעתם התיישנה לפני פס"ד "המר" עד ליום 28.8.15) ובעניין "שירותי בריאות כללית" (שהאריך את המועד להגשת התביעות להורים שתביעתם התיישנה ממועד פס"ד המר ועד ליום 28.5.13 עד ליום 28.8.15) פורסמה היום בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת ת.א. 11668-05-14, בה מיוצג התובע ע"י משרדנו, החלטה של השופטת שירלי רנר הדוחה בקשה לסילוק על הסף והקובעת שגם במקרה שבו התביעה הוגשה שנתיים לאחר פס"ד המר ו- 5 חודשים לאחר מועד ההתיישנות של ההורים ולאחר יום 28.5.13 לפי פס"ד "שירותי בריאות כללית" הנ"ל הרי שהתביעה לא תדחה ולא תסולק על הסף.

בית המשפט קבע כי העיקרון הראשי בפסיקת בתי המשפט הינו לא להותיר את הניזוק ללא פיצוי ושלא יצא קירח מכאן ומכאן. כ"כ ההסתמכות של הניזוקים על המצב המשפטי הקודם עוברת כחוט השני בפסיקת בתי המשפט ומצדיקה את יצירת החריגים. בית המשפט מציין את אמירתו של בית המשפט העליון בפס"ד "המר" בעניין זה כי "נחצה את הגשרים כשנגיע אליהם" ונראה שזה לא הגשר האחרון.