מיקרוצפליה (מיקרוצפלוס) הינה מצב בו היקף ראש העובר קטן בשתי סטיות תקן מהיקף הראש הממוצע לאותו שבוע הריון. בעת ביצוע בדיקות אולטרה סאונד, במסגרת מעקב ההריון, על הרופא למדוד גם את היקף הראש של העובר. במידה והיקף הראש קטן מהממוצע, על הרופא לאבחן, תחילה, באיזה "היקף ראש קטן" מדובר.

microspeliaהיקף ראש קטן יכול להיגרם ממספר סיבות, שחלקן אינן מסכנות את בריאותו ותקינותו של העובר. לדוגמה: "מיקרוצפליה משפחתית", או "מיקרוצפליה שפירה". מדובר במצב בו במשפחתו של העובר, מבחינה גנטית, יש היקף ראש קטן, כאשר ממצא זה אינו מלווה בפיגור שכלי, או בבעיות אחרות ורמת המשכל הינה תקינה לחלוטין. חשוב להסביר כי ישנן משפחות רבות עם היקפי ראש קטנים, ללא בעיות נוספות.

מנגד, ישנן סיבות אחרות שיכולות לגרום למיקרוצפליה, אשר מלווה בפגיעה קשה בעובר (שיתוק מוחין, פיגור שכלי, בעיות נוירולוגיות ועוד). סיבות אלה כוללות:

תסמונות כרומוזומליות- במצבים אלה, ישנו שינוי/פגיעה בכרומוזומים, למשל: חסר בזרוע של אחד הכרומוזומים, חסר כרומוזום, או כרומוזום עודף.

תסמונות גנטיות, או מחלות גנטיות הגורמות למיקרוצפליה.

מיקרוצפליה הנגרמת עקב פגיעה באספקת הגם לעובר, למשל, עקב זיהומים תוך רחמיים כגון CMV ו- טוקסופלזמה.

במידה והרופא, המבצע את בדיקות האולטרה סאונד בהריון, מאבחן חשד למיקרוצפליה, יש חשיבות רבה לביצוע מעקב גדילה. במעקב זה, על הרופא לעקוב אחר קצב גדילת ראש העובר אחת לשבועיים. במידה ובביקורות העוקבות נראה שהיקף ראש העובר נותר קטן משתי סטיות תקן, אזי עולה חשד ברור למיקרוצפליה. בדרך כלל, הרופא הבודק יחפש מומים/פגיעות אחרות בעובר.

כאשר מתעורר חשד למיקרוצפליה, יש חשיבות רבה להפניית האישה לייעוץ גנטי, על מנת לבחון האם מדובר בבעיה גנטית/כרומוזומלית, אשר עשויה לגרום לפגיעות קשות בעובר, או שמא מדובר במיקרוצפליה שאינה מסכנת את שלומו של העובר. במצבים בהם הבירור הגנטי מצביע על פגיעה קשה בעובר, האישה יכולה לפנות לוועדה להפסקת היריון ולבקש ביצוע הפלה. במקרים בהם מדובר במום משמעותי, וועדות להפסקת הריון נוטות לאשר ביצוע הפלה, אף בשבועות מתקדמים של ההריון.

התביעות המוגשות לבתי המשפט במצבים אלה, מתייחסות, בעיקר, למקרים בהם על אף שהרופא היה צריך להעלות חשד למיקרוצפליה, זו לא אובחנה בבדיקות האולטרה סאונד ולפיכך, לא בוצע מעקב גדילה והליקוי לא אובחן.

משרדנו טיפל, במהלך השנים, במספר מקרים בהם נטענו טענות מסוג זה. במקרה אחד, נולדו, לאותה משפחה, שני ילדים (בהפרש של 3 שנים), כאשר שניהם סבלו ממיקרוצפליה ובעקבותיה משיתוק מוחין חמור (100% נכות). הטענה כלפי הרופאים שביצעו את מעקב ההיריון הייתה שבמסגרת בדיקת האולטרה סאונד היה הבודק חייב לשים לב לתחילת התפתחות מיקרוצפליה ולפיכך להפנות את האישה למעקב גדילה. תיק זה הסתיים, לפני כשנתיים, בפשרה. 

תיק נוסף בתחם זה עסק במקרה בו נולדה תינוקת הסובלת מתסמונת יללת חתול, אשר ביטויה הוא, בין היתר, היקף ראש קטן. גם במקרה זה טענו כי בבדיקת אולטרה סאונד שבוצעה לאישה בשבוע 28 להריון, היה הבודק צריך לשים לב לכך שהיקף ראש העובר (כמו גם יתר מידות הגוף) היה קטן, ביותר משתי סטיות תקן, מהממוצע. גם בתיק זה שולם פיצוי לתובעים.