ספינה ביפידה הינה מום מולד קשה בעמוד השדרה של העובר. אי אבחון שלו בזמן עלול לגרום להורים נזק פסיכולוגי קשה והתמודדות עם קשיים רבים בהמשך. לכן, נחשב הדבר לרשלנות רפואית.

spina bifidaספינה ביפידה הינה מום מולד אשר נוצר אצל העובר במהלך השבועות הראשונים של ההריון, כאשר תעלת השדרה של העובר מתפתחת באופן חלקי בלבד. עמוד השדרה עשוי חוליות, אשר יוצרות תעלה גרמית שתפקידה, בין היתר, לספק הגנה לחוט השדרה ומערכת העצבים שלו. עמוד השדרה ומערכת העצבים מתפתחים מהיום ה- 14 עד ליום ה- 28 להיריון. במידה ובתקופה זו יש פגם בהתפתחות של התעלה הגרמית, נוצר מעין "פתח" באחת או יותר מחוליות עמוד השדרה, כאשר חלק מעצבי חוט השדרה והקרומים העוטפים אותו פורצים אל מחוץ לתעלה הגרמית, כי אז תיווצר ספינה ביפידה.

ספינה ביפידה יכולה להופיע בכל מקום בעמוד השדרה, אך בדרך כלל מופיעה בגב התחתון. ישנן דרגות חומרה שונות וההשלכה התפקודית תלויה במיקום הפגם, כאשר פגם בחוליות "גבוהות" יגרום לפגיעה חמורה יותר בתפקוד מאשר פגם בחוליות "נמוכות". מכיוון שהיא נוצרת עוד בשלבים הראשונים של ההריון, עומדת בפני ההורים האפשרות להחליט על הפסקת ההריון. הבעיה מתחילה כאשר הרופא מתרשל באבחון הפגם ובכך מונע את האפשרות הזאת מהורי העובר.

יש להבחין בין שני סוגים עיקריים של ספינה ביפידה:

ספינה ביפידה נסתר (Spina Bifida Occulta) – במצב זה הפגם בעמוד השדרה, קטן באופן יחסי וחוט השדרה אינו חורג מעמוד השדרה. הלוקים בו כמעט שאינם וסובלים מנכות וסביר להניח כי אף לא יהיו מודעים לכך. הבעיה יכולה להתגלות באופן מקרי בצילום רנטגן בגב. כך לדוגמא, כאשר מתגלה ספינה ביפידה בחוליה S1.

ספינה ביפידה דמוי כיס (Spina Bifida Cystica) – במצב זה, הפגם גדול יותר, ועצבי חוט השדרה יוצאים מחוליות עמוד השדרה ויוצרים בליטה, מעין "כיס", המכוסה בעור.

הסוג השני נחלק לשתי תופעות משנה:

Meningofele – התופעה נדירה, ותוצאותיה קלות, בדרך כלל.

Myelomeningocele – תופעה זו היא הצורה הנפוצה ביותר של ספינה ביפידה, וגם החמורה ביותר. במצב זה, הכיס הבולט בגב מכיל בתוכו נוזל, כלי-דם, עצבים, חלק מחוט השדרה הפגוע ומוח השדרה. במצב זה, כמעט תמיד יש דרגה מסוימת של שיתוק וחוסר תחושה באיברים שמתחת לאזור הפגוע.

כאשר מאבחנים ספינה ביפידה בתינוק לאחר הלידה, מדובר בדרך כלל בסוג הקשה ביותר. לתינוקות הפגועים עלולה להיגרם פגיעה מוטורית ונוירולוגית קשה וכן שיתוק כללי במתן צואה ושתן, והפגיעה יכולה להגיע ל 100% נכות.

כמו כן, מצב התפתחותי זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בפגיעה בהתפתחות הרגשית, החברתית ויכולות הלמידה של הילד, ישנו סיכון לפיגור שכלי ואף למוות מהידרוצפלוס (מים במוח).

כיום, ידוע כי התפתחות של ספינה ביפידה קשורה בחוסר ויטמין B12 או חומצה פולית אצל האישה ההרה, על כן מומלץ לצרוך תוספי מזון אלה לפני ובמהלך ההריון.

ברוב המקרים, ניתן לאבחן ספינה ביפידה במהלך החודשים הראשונים להריון במסגרת הבדיקות השגרתיות, כגון בדיקת חלבון עוברי ובדיקת סקירת מערכות.

התפתחות הפגם אינה תוצאה של רשלנות הרופא המטפל, אך חוסר אבחון של פגם זה ע"י הרופא יכול להיות תוצאה של רשלנות רפואית בביצוע הבדיקות השגרתיות. כתוצאה מאי אבחון של ספינה ביפידה נשללת מההורים הזכות להחליט האם ברצונם לבצע הפסקת הריון באופן יזום.

ספינה ביפידה אצל ילדים משמעותה הזדקקות למעקב רפואי רציף במשך כל חייהם, מדובר לרוב במעקב אורטופדי, נוירולוגי, נוירוכירורגי, שיקומי, אורולוגי ולעיתים אף פסיכיאטרי, על מנת למנוע התפתחות סיבוכים משניים, וכן למערכת חינוכית שתעניק לו את התמיכה הנדרשת.

פרט להיבטים הרפואיים של הנושא, רשלנות באבחון ספינה ביפידה היא מצב הדורש גם התייחסות משפטית מתאימה. תביעות רשלנות רפואית המוגשות בעקבות איחור באבחון ספינה ביפידה דורשות ידע רב בתחום הן הרפואי והן המשפטי, ויכולות להגיע לפיצוים בסכומים של מיליוני שקלים.