תפקיד הרופא המרדים הינו משמעותי ביותר. בהתאם לשמו, תפקידו להרדים/לאלחש/לערפל את המטופל לפני פרוצדורה רפואית כלשהי (בדיקה, ניתוח וכו') כדי שהמטופל לא יחוש בכאבים, ירפה את גופו ויאפשר להליך הרפואי להתבצע בהצלחה.
לרוב, הרופא המרדים נפגש עם המטופל טרם ביצוע ההרדמה, עורך לו בדיקות ומתשאל אותו על עברו הרפואי ולפי זה מתאים את ההרדמה המתאימה ביותר.
יש מספר סוגי הרדמות: הרדמה מקומית שבד"כ נעשית ע"י הרופא שמבצע את ההליך הרפואי ללא רופא מרדים (טיפול שיניים וכו'), הרדמה אזורית (אלחוש אזור מסוים בגוף) והרדמה כללית. בהרדמה כללית, המרדים נשאר עם המטופל לאורך כל ההליך הרפואי, הוא אמון על ויסות תרופות ההרדמה בהתאם למצב המטופל, תפקידו לעקוב אחר מצבו הפיזיולוגי של המטופל ועליו להגיב במהירות דיה במידה והמטופל נכנס למצוקה כלשהי הקשורה להרדמה.
לפני מספר שנים התפרסם מקרה של רופאה מרדימה שנרדמה במהלכו של ניתוח פזילה של ילדה בת 4 והובילה למותה של הילדה. במקרה המדובר, הרופאה לא ויסתה את המינון של תרופות ההרדמה במהלך הניתוח כפי שהיה עליה לעשות (מאחר ונרדמה...) ואף החלישה את צליל המוניטור שהיה צריך לדווח על כך שהילדה איבדה את הדופק ונכנסה למצב של דום לב. כאשר הצוות הרפואי גילה את המחדל, כבר היה מאוחר מדי, הילדה ספגה פגיעה קשה ונפטרה לאחר מספר ימים.
מקרה זה מצטרף לשורה של מקרים אחרים בהם היתה התנהלות לקויה של הרופא המרדים אשר הובילה לפגיעה במטופל.
במידה וקיימת רשלנות של הרופא המרדים, שהובילה לגרימת נזק למטופל, יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד הרפואי. כמו כל תביעה של רשלנות רפואית המשתייכת לתחום "דיני הנזיקין" על הטוען לרשלנות רפואית להוכיח את קיומם של שלושת התנאים הבאים: רשלנות מצד הרופא המרדים (הכוונה לסטייה מרמת הזהירות הנדרשת מ"הרופא הסביר"), נזק שנגרם למטופל והוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות של הרופא המרדים לנזק שנגרם.
על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה על מנת שידאג לאיסוף החומר הרפואי המלא ויפנה את החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך הקביעה אם אכן היתה רשלנות במקרה זה. במידה והמומחה יקבע שאכן היתה רשלנות, הוא יתבקש ע"י עוה"ד להכין חוו"ד שתתייחס לנזק שנגרם למטופל ולאחר מכן יכין עוה"ד כתב תביעה שתוגש על ידו לבית המשפט המוסמך.