logo

״כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה״

(השופט מנחם אלון)

רשלנות רפואית בלידה

ישנם מקרים בהם לא ניתן היה למנוע את הנזק שנוצר במהלך לידה, אך מאידך ישנם מקרים, לא מעטים, בהם הנזק שנגרם לילוד ולאמו הינם תוצאה של רשלנות רפואית בלידה.


רשלנות רפואית בלידה שפוגעת ביילוד:

אי אבחון או טיפול מאוחר במצוקה של העובר ברחם – מתחילת הליך הלידה, ואף קודם לכן, מחוברת האם למכשיר המוניטור, שתפקידו לתת אינדיקציה על מצבו של העובר ברחם בזמן התכווצויות הרחם או במהלכו של ציר. כאשר ישנה בעיה כלשהי בזרימת הדם מהאם לעובר, דרך השלייה, ובעקבות כך הפחתה בכמות החמצן המוזרמת לעובר, המוניטור יצביע על פעילות לא תקינה, כלומר על מצוקה עוברית (האטות בקצב לב העובר, היעדר האצות מספיקות וכד').

במצב זה, הצוות הרפואי צריך לפעול באופן מיידי לסיום הלידה באמצעות לידה מכשירנית (מלקחיים או ואקום) או בניתוח קיסרי. אי אבחון או טיפול מאוחר במצוקה עוברית עלול לגרום לפגיעה מוחית ביילוד ואף למותו. אחד מן המקרים הנפוצים, שמביאים למצוקה עוברית, הינו מחסור באספקת חמצן למוח, בעקבות קשר בחבל הטבור.

חילוץ לקוי של העובר מתעלת הלידה – כבר במהלך ההיריון וכן עם הגעתה של היולדת לביה"ח לצורך לידה, על הצוות הרפואי להעריך את משקלו של העובר. במקרים בהם מערכים כי העובר "גדול" (עובר מקרוזומי – עפ"י ההגדרה מעל 4,000 גר') על הצוות הרפואי לשקול אפשרות של יילוד באמצעות ניתוח קיסרי, ובמיוחד אם מצטרפות לכך נסיבות נוספות כגון סוכרת היריון והיריון עודף (היריון שנמשך מעל 41 שבועות).

רשלנות בהערכת המשקל של העובר עלולה להוביל לקבלת החלטה שגויה של ביצוע לידה וגינאלית במקום ניתוח קיסרי. כתוצאה מכך ייתכן מצב בו לעובר יהיה קשה לעבור בתעלת הלידה ויגרם אירוע של "פרע כתפיים", כלומר כליאת כתפי היילוד בתעלת הלידה. מצב זה, עלול לגרום לשיתוק ע"ש ארב (שיתוק שיכול לגרום לרפיון ביד, מוגבלות בתנועת היד והאצבעות, אובדן תחושה בידיים ובאצבעות).

בנוסף, חילוץ עובר באמצעות לידה מכשירנית, כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים, אשר בוצעו בניגוד להנחיות הביצוע יכול לגרום נזק בלתי הפיך ליילוד, כגון מפגיעות קוסמטיות בפנים ובאוזניים ועד שברים בגולגולת ודימום מוחי. כן תיתכן פגיעה בעצבי הפנים, ובמקרים הקיצוניים אף שיתוק עצב הפנים.

רשלנות רפואית בלידה שפוגעת באם:

  • חילוץ לקוי של העובר – בשעת הלחיצות במהלך הלידה ישנה עלייה נכרת בלחץ על רצפת האגן ובאזור הפרינאום (אזור החיץ), ועלול להיגרם לאם קרעים בפי הטבעת ובאזור הפרינאום. גורמי סיכון לקרעים אלו הם לידה מכשירנית, אפיזיותומיה (חיתוך החיץ המתבצע על ידי המיילדת במהלך הלידה), ראש גדול של הוולד, לחיצות חזקות ומרובות מידי, ישנם מקרים בהם הצוות הרפואי לא הביא בחשבון את גורמי הסיכון כאמור ולאם נגרם קרע בדרגה חמורה אשר הוביל לנזקים בלתי הפיכים.
  • תסחיף מי שפיר – סכנה נדירה וחמורה מאוד לחיי האם. שכיחותו של תסחיף מי שפיר היא אחת ל־15 אלף עד 53 אלף לידות. מדובר בתסמונת שמתרחשת עקב חדירה של נוזל מי השפיר (שמכיל חומרים שזרים לאם, שכן המקור שלהם הוא בעובר) לתוך מחזור הדם של האם ומתבטאת בפגיעה פתאומית באחת המערכות החיוניות של האם: מערכת הנשימה והחימצון, המערכת הקרדיו-וסקולרית או מערכת הקרישה ועלולה לגרום גם למותה במקרים בהם הטיפול הרפואי אינו מיידי ונכון.
  • השארת לידה בלתי מבוקרת – לעיתים, כאשר הצירים נמשכים זמן רב ללא התקדמות של הלידה, מתעורר צורך רפואי לבצע זירוז או השראה של הלידה תרופתית (כגון באמצעות פיטוצין). כאשר השראת הלידה מבוצעת בצורה רשלנית, בלתי מבוקרת או במינון גבוה מדי, עלול להיגרם לאם קרע ברחם, המסכן את חייה והטיפול בו עלול לחייב כריתה של הרחם.
  • הוצאת השיליה באופן רשלני – מבחינת המיילדת, הלידה מסתיימת רק לאחר הוצאת השיליה. במידה והשיליה אינה מוצאת לחלוטין מגופה של האם, עקב רשלנות רפואית, הרי שהדבר עלול לסכן את מצבה הבריאותי, ובמקרים קיצוניים עלול להיווצר זיהום וחום גבוה ועלול להשפיע על יכולתה של האישה להרות שוב בעתיד.

מתי סיבוך בלידה נחשב לרשלנות בלידה?

על פי דיני הנזיקין, על מנת להוכיח רשלנות רפואית בלידה על התובעת להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל במהלך הלידה או בסמוך לאחריה, כי נגרם לה או לתינוקה נזק, וכי הנזק שנגרם נובע מהרשלנות הרפואית.

חשוב לציין, כי לא כל פעולה רפואית שגרמה לנזק תחשב לרשלנות רפואית. יש להוכיח כי הפעולה של הצוות הרפואי שטיפל ביולדת, חרגה מסטנדרט ההתנהגות הרפואית המקובלת והסבירה.

סרטונים בנושא רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה רשלנות רפואית במהלך הלידה רשלנות רפואית בלידה

מאמרים נוספים בנושא רשלנות בלידה:

תשניק סב לידתי (אספיקציה) הוא סיבוך מסוכן לעובר, הנגרם כתוצאה מפגיעה באספקת החמצן הסדירה והחיונית לעובר. פגיעה זו, באספקת הדם והחמצן עשויה לגרום לנזקים חמורים ביותר למוחו של העובר (שיתוק מוחין), או למוות.

הגדרה

שיתוק מוחין CP (Cerebral Palsy) הוא מושג רחב המיצג קבוצה של הפרעות נוירולוגיות.
זהו מצב הקיים לכל אורך חייו של המטופל והוא משפיע על התקשורת בין המוח לשרירים. למעשה, שיתוק מוחין CP הוא מונח המשמש לתיאור קבוצה של מצבים כרוניים המשפיעים על תנועת הגוף ותיאום פעולות השרירים וזאת כתוצאה מפגיעה שנגרמה לחלק מסוים במוח. הנזק יכול להתרחש במהלך ההריון, או במהלך הלידה כתוצאה מחוסר אספקת חמצן למוח העובר עקב רשלנות רפואית של הצוות המיילד.

שיתוק מוחין מאופיין בחוסר יכולת לשלוט על תפקוד ופעולות השרירים וזאת בהתאם לאזורי המוח שנפגעו והוא בא לידי ביטוי ב: הפרעות בהליכה, קשיים בבליעה, אי שליטה על הסוגרים, פיגור שכלי, בעת שמיעה ודיבור, בעיות ראיה, בעיות שמיעה ועוד.

 

שיתוק מוחין כתוצאה מלידה:

בתביעות רשלנות רפואית עקב ניהול רשלני של לידה ושיתוק מוחין יש לבחון את התנהלות הצוות הרפואי ממועד הגעתה של היולדת לביה"ח ועד למועד הלידה. עוה"ד העוסק ברשלנות רפואית בלידה, יאסוף את כל החומר הרפואי לגבי הלידה, כולל תדפיס המוניטור, רישומי הרופאים וכיוצב'. את החומר הרפואי יעביר עוה"ד לעיונו של רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה, על מנת שיבחן האם, במהלך הלידה, היה הצוות הרפואי צריך לשים לב לקיומן של האטות במוניטור, או סימנים אחרים המחשידים לקיומה של בעיה באספקת החמצן.

 

משרדי טיפל, עד היום, בתביעות רבות בהן טענתי כי כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי לא אובחנה במועד מצוקה עוברית ולא בוצע ניתוח קיסרי, דחוף, לצורך חילוץ הילוד. התוצאה הייתה שיתוק מוחין (CP) קשה לכל ימי חייו של התינוק. בתביעה שהוגשה על ידי משרדי, לפני מספר שבועות נדון מקרה בו היולדת התקבלה לביה"ח בשעות הבוקר המוקדמות. בדיקת המוניטור שבוצעה לאישה בחדר מיון נשים הצביעה על קיומן של האטות במוניטור. צוות ביה"ח לא היה ער להאטות אלה והאישה הועבר להשגחה במחלקה. כעבור 3 שעות הופיעו האטות חמורות בדופק לב העובר ובוצע ניתוח קיסרי דחוף. לצערנו, התינוקת נולדה עם שיתוק מוחין קשה ביותר (מסוג קואדרופלגיה ספסטית) וזאת כתוצאה מביצוע הניתוח הקיסרי באיחור רב. המומחה הרפואי שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה מציין במפורש כי אילו היה מבוצע ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר, מיד עם הגעתה של היולדת לביה"ח, התינוקת הייתה נולדת ללא פגע.

 

שיתוק מוחין כתוצאה מפגות

שיתוק מוחין (CP) הינו תופעה שכיחה מאוד בקרב פגים. בתביעות רשלנות רפואית עקב נזקי פגות ובניהם שיתוק מוחין נטען כי ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת, או לתת לאם טיפול בסטרואידים, להבשלת ריאות העובר, דבר שהיה מפחית, בצורה משמעותית, את הסיכון לשיתוק מוחין.

בתביעה שהגשתי, לפני מספר שנים לביהמ"ש המחוזי בירושלים, נטען כי האישה הגיעה, בשבוע 25 להריון, לרופא קופ"ח והתלוננה על כאבי בטן. הרופא התייחס בביטול לטענתה זו ואמר לה "להפסיק להתפנק" כעבור יומיים, הופיעה ירידת מים, האישה פונתה בדחיפות לבי"ח וילדה פג (בשבוע 25 להיריון), הסובל כיום משיתוק מקשה. בכתב התביעה טענתי כי רופא הנשים היה חייב להתייחס ברצינות לתלונותיה של האישה ולהפנות אותה לבי"ח לצורך קבלת סטרואידים. מומחה נוירולוג מטעמנו טען כי אילו האישה הייתה מקבלת סטרואידים, להבשלת ריאות העובר, ייתכן בהחלט כי התינוק לא היה סובל משיתוק מוחין. התביעה הסתימה בפיצוי גבוה להורים.


את מי תובעים בתביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין?

במדיה ומדובר בתביעת רשלנות עקב ניהול רשלני של הלידה, התביעה תוגש נגד ביה"ח בו התקיימה הלידה. במידה ומדובר בשיתוק מוחין עקב נזקי פגות, התביעה תוגש כנגד הגורם שביצע את מעקב ההריון (קופ"ח, רופא פרטי, בי"ח וכיוצב').


מהי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין?

תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים, אך תקופה זו מתחילה להימנות מהגעתו של הילוד לגיל 18. כלומר: ניתן להגיש את התביעה עד הגעתו של הילוד לגיל 25. יחד זאת, רצוי שלא להתמהמה עם הגשת התביעה עד לגבול ההתיישנות וזאת מהחשש של אובדן תיעוד רפואי, אשר יקשה על הוכחת התביעה.


מה הפיצוי שנפסק בתביעות רשלנות רפואית שיתוק מוחין?

תביעות רשלנות רפואית שיתוק מוחין (CPׂ) הינן תביעות בהן הפיצוי הכספי שנפסק הינו גבוה מאוד (מיליוני ₪) וזאת מאחר ומדובר בנזק קשה מאוד לתינוק, אשר ילווה אותו במשך כל ימי חייו. הפיצויים כוללים: הפסדי השתכרות, עזרה וסיעוד, טיפולים רפואיים, הוצאות התאמת דיור, כאב וסבל, הוצאות ניידות עודפות ועוד.

 

תשניק בלידה הינו מצב מסובך הנגרם בזמן הלידה לעובר ועלול לגרום לו לשיתוק מוחין. ישנן מספר דרכים לאבחן תשניק בלידה ולמנוע אותו ולכן בית המשפט קבע מספק קריטריונים אשר יש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בלידה עקב תשניק.

לידה בניתוח קיסרי הינה דבר שכיח יחסית. הרופאים מעדיפים שהלידה תהיה רגילה, טבעית. אך בעת הצורך פונים לניתוח קיסרי. מתי ניתוח קיסרי הופך למצב של רשלנות רפואית בלידה? והאם ניתן לתבוע?

צור קשר

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

רחוב הרכבת 58, תל אביב
בניין אלקטרה סיטי, קומה 4

טלפון: 03-9799566

פקס: 03-9799568

adi@adi-law.co.il