הריון תאומים הסתיים בלידת תינוק אחד.

לאחר טיפולי פוריות מתישים, הצליחו א' ו- י' להרות בהריון תאומים בן ובת. מעקב ההיריון התנהל, כסדרו, במסגרת קופ"ח ע"י רופאת הנשים של א'. בשבוע 26 הורתה הרופאה כי על א' לעבור ולבצע מעקב הריון במסגרת מרפאת הריון בסיכון גבוה (מרפאת HRP). בשבוע 30 נבדקה א', לראשונה, ע"י רופא במרפאת HRP. הרופא ציין כי ההירין תקין וזימן את האישה לביקורת נוספת כעבור חודש. בביקור הבא, ביצע הרופא לא' בדיקת דופלר, אשר ממצאיה היו בלתי תקינים והצביעו על בעיה בזרימת הדם לעובר הזכר. הרופא לא ייחס כל חשיבות לממצאים הללו והזמין את האישה לביקורת שגרתית נוספת כעבור שבועיים. כאשר הגיעה האישה לביקורת, בוצעה לה ע"י אחות בדיקת מוניטור ממנה עלה כי אחד העוברים גוסס. האישה הופנתה בדחיפות לבי"ח לביצוע ניתוח קיסרי, אך, לצערנו, כבר עם קבלתה בחדר מיון בביה"ח לבו של העובר נדם. א' עברה ניתוח קיסרי, ילדה בת בריאה ועובר זכר מת. 

הבוקר הוגשה על ידי, בשם ההורים, תביעה לביהמ"ש. המומחה הרפואי שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה קובע כי מעקב ההיריון היה רשלני ולדבריו היה צורך לבצע בדיקת דופלר כבר בשבוע 25 להיריון ועוד פעמיים בהמשך. עוד מציין הרופא כי בשבוע 34, עת בוצעה בדיקת הדופלר, היה על הרופא להפנות את האישה, באופן מיידי, להשגחה בבי"ח. אילו הייתה האישה מופנית להשגחה, היו עוקבים אחר מצבו של העובר וניתן היה להצילו.