ניהול מעקב הריון הוא "מלאכת מחשבת". הרופא מטפל, למעשה, בשני פציינטים: האישה ההרה והעובר ועליו דאוג לשלומם. לעיתים, נתקל הרופא המבצע מעקב הריון בדילמה כאשר מתעורר ספק לגבי בריאותם של האם או העובר ועליו לקבל החלטה כיצד להמשיך את ההריון. 

בתביעה שהגשתי הבוקר לביהמ"ש המחוזי בירושלים מדובר במקרה בו הרופא שביצע את מעקב ההריון לא היה ער מספיק למצבו של העובר וכאשר האישה התלוננה, בשבוע 24 להריון, על כאבי בטן, הרופא התייחס לכך בביטול והורה לה לנוח. בדיעבד הסתבר כי מצבו של העובר ברחם לא היה טוב והוא, למעשה שהה "בסביבה עוינת". בשבוע 32 נולד התינוק, כשהוא סובל משיתוק מוחין קשה עם נכות של 100%. המומחה הרפואי שכתב חוות דעת מטעם המשפחה טוען כי הרופא שביצע את מעקב ההריון התרשל בכך שלא אבחן, במועד, כי העובר שוהה "ברחם עוין" ולא פעל לסיים את ההריון מוקדם יותר, מה שעשוי היה למנוע את נזקיו הקשים של התינוק.