לצד היתרונות הרבים של ניתוחים וטיפולים פלסטיים, מטופל הבוחר לבצעם חושף את עצמו למגוון סיכונים וסיבוכים שעלולים להתרחש בעקבות הטיפול, בין היתר בשל רשלנות של הצוות המטפל.

לדוגמא, כאשר אדם בוחר לבצע ניתוח להסרת משקפיים הוא נחשף לסיבוך מסוג אקטזיה (עיוות של הקרנית) - כאשר נוצר סיבוך זה, קרנית העין מאבדת את צורתה ומתעוותת. הדבר גורם לכך שקרנית העין נעשית דקה יותר (בדרך כלל, מכיוון שעובי הקרנית מלכתחילה, טרם הניתוח, היה דק מידי ולא מתאים לניתוח מסוג זה) ותפתח בליטה בצורת קונוס (חרוט).

צורה זו גורמת לעיוות חמור בראיה, אשר אינו ניתן לתיקון באמצעות משקפיים או עדשות מגע. הדרך היחידה לטפל בעיוות זה של הקרנית הינה על ידי ניתוח השתלת קרנית.

זו דוגמא אחת מיני רבות למקרים בהם ניתוח או טיפול אסתטי, שלא נעשה בשל צורך רפואי, הוביל בסופו של דבר לפגיעה במטופל.

במידה וקיימת רשלנות של הצוות המטפל, שהובילה לגרימת נזק למטופל, יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד המטפל. כמו כל תביעה של רשלנות רפואית המשתייכת לתחום "דיני הנזיקין" על הטוען לרשלנות רפואית להוכיח את קיומם של שלושת התנאים הבאים: 

• רשלנות מצד הצוות המטפל (הכוונה לסטייה מרמת הזהירות הנדרשת מ"הרופא הסביר", "המטפל הסביר")
• נזק שנגרם למטופל
• הוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות של הצוות המטפל לנזק שנגרם. 

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה על מנת שידאג לאיסוף החומר הרפואי המלא ויפנה את החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך הקביעה אם אכן היתה רשלנות במקרה זה. במידה והמומחה יקבע שאכן היתה רשלנות, הוא יתבקש ע"י עוה"ד להכין חוו"ד שתתייחס לנזק שנגרם למטופל ולאחר מכן יכין עוה"ד כתב תביעה שתוגש על ידו לבית המשפט המוסמך.

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

עם הפלוסים הרבים של ניתוחים לצידם של טיפולים פלסטיים, מטופל הבוחר ללכת בדרך זו, חושף את עצמו למגוון של סיכונים שעלולים להתממש בעקבותיו של אותו ניתוח פלסטי.

פעמים רבות, הרופאים לא מיידעים את המטופלים, בשיחת ההיכרות בה מתעניין המטופל לגבי ביצוע הניתוח, אודות הסיכונים הקיימים, אלא מסתפקים באמירה כוללת ולפיה "מרבית הניתוחים מצליחים" או "קיימים סיכונים, אבל הסיכוי שהם יקרו הוא נמוך מאוד...".

כמו כן, פעמים רבות, מקבל המטופל את טופס ההסכמה לניתוח (בו אמורים להיות מפורטים הסיכונים הספציפיים לניתוח) רק ביום הניתוח עצמו, כאשר המטופל נמצא, מטבע הדברים, במתח וחרדה לקראת ביצוע הניתוח ואינו פנוי לקרוא ולהבין את האמור בטופס.

ניתוחים פלסטיים/אסתטיים, ככל ניתוח טומנים בחובם סיכונים, אשר המטופל חייב להיות ער להם, לפני ההחלטה האם ברצונו לבצע את הניתוח. למשל: כאשר מטופל פונה לבצע ניתוח/טיפול לייזר להסרת משקפיים, הוא חושף עצמו בפני סיכון לפגיעה בלתי הפיכה בקרנית העין. בניתוחים להגדלת חזה חושפות עצמן הנשים לסיכון של צניחת החזה, חוסר תחושה, פטמה לא במקום ועוד. כנ"ל בניתוחים אסתטיים אחרים כגון: ניתוחי אף, שאיבות שומן, קיצור קיבה וכיוצב'.

על המטופלים להכיר היטב את הסיכונים הכרוכים בניתוחים הללו וזאת עוד בטרם יחליטו האם ברצונם לבצע את הניתוח.

במקרים בהם לא ניתן למטופל הסבר ראוי אודות הסיכונים בניתוח והסיכונים התממשו, יוכל המטופל להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח. בנוסף, במידה וקיימת רשלנות של הצוות המטפל בביצוע הניתוח/טיפול, שגרמה לנזק למטופל, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד המטפל והרופא

כמו כל תביעת רשלנות רפואית, על הטוען לרשלנות רפואית להוכיח את קיומם של שלושת התנאים שפורטו מעלה.

רשלנות רפואית בהגדלת חזה

ניתוחים פלסטיים להגדלת חזה הפכו פופולריים מאוד בשנים האחרונות. נשים פונות לניתוח זה מסיבות שונות כגון: שינוי ואיבוד נפח החזה כתוצאה מהריונות והנקה, נפילה של החזה עם השנים, חוסר שביעות רצון מגודל החזה ועוד.

ניתוח הגדלת חזה מבוצע ע"י החדרת שתלי סיליקון, דרך חתך המבוצע בעור, לצורך עיצובו מחדש של השד. חשוב לדעת כי ניתוח הגדלת חזה אינו מתאים לכל אישה ולכן על הרופא לבצע בדיקת התאמה יסודית, על מנת לבדוק אם האישה מתאימה לניתוח זה.

רשלנות רפואית בהגדלת חזה יכולה להתקיים במקרה בו הרופא לא ביצע, כראוי את בדיקת ההתאמה וכתוצאה מכך בוצע הניתוח לאישה שאינה מתאימה לניתוח זה. כמו כן, רשלנות רפואית בהגדלת חזה יכולה להיות גם בבחירת טכניקה ניתוחית לא מתאימה לאישה, או בבחירת שתל שאינו מתאים לגופה הספציפי של האישה.

רשלנות רפואית בהגדלת חזה יכולה להיות גם בהליך הכירורגי עצמו, למשל: החדרה לא נכונה של השתל, יצירת אסימטריה בין השדיים, יצירת אסימטריה בגובה בפטמות, פגיעה במראה האסתטי של השד ועוד.

רשלנות רפואית בהגדלת חזה יכולה להיות גם בביצוע מעקב רשלני אחר המטופלת בשלב שלאחר הניתוח. קיימים מקרים בהם לאחר הניתוח מופיע זיהום, הדורש אבחון וטיפול מהירים, הצטלקות בלתי תקינה של הפצע הניתוחי, או דליפה משתם הסיליקון. כל אלה דורשים התערבות מהירה ומקצועית של הרופא באמצעות מעקב רצוף ואחראי.

סיכונים וסיבוכים בניתוחים פלסטיים להגדלת חזה

מעבר לסיבוכים "הרגילים" הקיימים בכל ניתוח (כגון: זיהום, דימום, פתיחת שולי הפצע הניתוחי, הצטלקות בלתי תקינה), בניתוחי הגדלת חזה קיימים סיבוכים וסיכונים ספציפיים, הנובעים מעצם החדרת גוף זר (שתל) לגוף האישה. סיכונים אלה כוללים, בעיקר:

דימום סביב השתל- דימום בחלל השתל עשוי לגרום לנפיחות בשד ומחייב ביצוע ניתוח נוסף לצורך טיפול.

הפרעות בתחושה- קיימים מקרים בהם עקב ניתוח הגדלת חזה האישה מתלוננת על הפרעות בתחושה באזור הפטמה ולעיתים גם על הפרעות וקושי בהנקה.

פגיעה במראה הפטמה

דלף של שתל הסיליקון- כאשר מתרחשת דליפה, ישנו שינוי בצורתו של השד ולעיתים מופיע גוש בצמוד לשתל. מקרים של דליפה מצריכים ביצוע ניתוח נוסף להחלפת השתל.

צניחה של השדיים- פעמים רבות לאחר ניתוח הגדלת חזה מתרחשת צניחה מסוימת של השדיים. ככל שהתל כבד יותר, כך עולה הסיכון לצניחה. במקרים בהם מדובר בצניחה משמעותית, תישקל אפשרות ביצוע ניתוח נוסף להרמה של השדיים.

התקשות הקופסית- תופעת לוואי בה נוצרת התקשות של השד בעקבות הכנסת גוף זר (שתל)ויצירת מעטפת סביב שתל הסיליקון.

רשלנות בניתוח הגדלת חזה- אי מסירת מידע מספק

ניתוחי הגדלת חזה טומנים בחובם סיכונים רבים, אשר רבות מהמטופלות אינן מודעות להם. חובתו של הרופא, כבר בפגישה הראשונה, בה האישה פונה ומתעניינת לגבי ביצוע ניתוח להגדלת חזה, להסביר לאישה את הסיכונים המוכרים והידועים, על מנת שהאישה תוכל לקבל החלטה האם ברצונה לבצע את הניתוח.

שימו לב: רופא שלא עורך עם האישה שיחת הסבר מפורטת, מתרשל בתפקידו וניתן להגיש נגדו תביעה על רשלנות בניתוח הגדלת חזה בשל אי מסירת מידע, העדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה של האישה להחליט האם לבצע את הניתוח